עצמאות כלכלית זה לא חלום

עמית והגר

אפשר לחלום, אפשר לכוון גבוה, אפשר להיות הבימאים של החיים שלנו.

בשנת 2014 לפני חתונתם, הגר (רווקה, בת 31) ועמית (גרוש, בן 42 + 3 ילדים), העלו את ההכנסות וההוצאות שלהם על קובץ אקסל.

בעמודת ההוצאות הופיעו 30 שורות של עלות החיים, לא מותרות או פינוקים מיוחדים.

בעמודת ההכנסות הופיעו 3 שורות, שתי משכורות נאות ודירה של הגר.

במודל של מיעוט מקורות הכנסה, "ביטחון כלכלי" של משרות טובות, הוא שברירי למדי.

הם הבינו שבמצב הנוכחי, הזמן שלהם יהיה מרותק ברובו למרדף אחרי המשכורות, בלעדיהן הם לא יוכלו להתקיים.

כל זאת, עוד בטרם הבאת ילדים משותפים.

כל אחד מהם לקח דף, עט ופינה בסלון וחשב מה הסכום שהיה רוצה שינחת אצלם מידי חודש.

מהו הסכום?

ממוצע של 24 חודשים של ההוצאות המשפחתיות, העלה ממוצע של K25 ש"ח. עליהם הם העמיסו 30% הוצאות בלתי מתוכננות, ועיגלו את הסכום הרצוי ל- K35 ש"ח.

בהנחת תשואה של 7% הכנסה נטו מסך הפורטפוליו, כדי להגיע להכנסה של K35 ש"ח מידי חודש, הם צריכים M6 ₪ מושקעים עם אנשי מקצוע טובים ופיזור סיכונים חכם.

הפער בין המצוי לרצוי היה עצום.

סגירת הפער, הפכה להיות תכנית בת 6 שנים, בה הם ילמדו ויעשו המון כדי להגדיל את ההון העצמי ואת תזרים ההכנסות, לצד החיים הרגילים בעבודה.

השאיפה הינה לייצר הכנסות, הולכות וגדלות שאינן תוצאה של הליכה לעבודה, עד שיגיעו למצב בו הם חיים מהם טוב ויכולים להתנתק בכבלי העבודה.

כך יוכלו לעבוד מתוך ענין וסיפוק ולא מתוך הישרדות וכן יהיו אדונים לזמן שלהם.

הייתה להם ההבנה שעליהם לשנות את כל ההתנהלות הפיננסית שלהם מהיסוד, אך לא היו להם את הכלים והידע.

למחרת בבוקר, הגר פתחה קבוצת ווטסאפ "העשרה זוגית בדרך אל החופש" בה הם ריכזו תכני שמיעה של מצליחנים, ששיתפו מהידע והניסיון, כיצד הגיעו לאן שהגיעו.

היה עליהם להנדס מחדש את 24 השעות היומיות, כדי להיחשף לתכנים כמו איך ממנפים כסף, איך עושים כסף, איך יוצאים ממרוץ העכברים וכן לתכני מיינדסט, שהתרגל שיש מעסיק שאחראי על המשכורת והזמן שלנו.

הזמן הפנוי היה בעיקר בדרך לעבודה או בערב.

בסוף היום, הם ישבו יחד בסלון ושוחחו על התכנים שכל אחד מהם שמע.

הם הגיעו למסקנה שכדי להרוויח את הזמן שלהם, עליהם להשקיע בנדל"ן.

הכנסות פאסביות משמעותיות, אפשר להשיג מהשקעת כספים משמעותית.

עמית והגר מכרו שני נכסים שהיו להם בארץ, עברו לשכירות והפנו את כל ההון לרכישת נכסים בארצות הברית ובאירופה. האסטרטגיה הייתה שתוך שנים אחדות, התזרים מההכנסות, יוכל להחליף את ההכנסות מעבודה רגילה.

כשנגמר להם ההון העצמי, הם לוו כספים ממכשירים פיננסיים, בנקים ובני משפחה.

ניתן לבדוק למי מההורים, סבים ואחים יש כספים בקרנות השתלמות, קופות גמל, כסף בעו"ש, שניתן לקחת על חשבונו הלוואות בתנאים מצוינים.

החיים השוטפים תוקצבו משתי המשכורות בלבד.

כל הכספים שחזרו משכר הדירה, נצברו לסכומים בהם הם רכשו עוד נכסים.

בדומה לרפת- ככל שיהיו יותר פרות, תפוקת החלב תגדל. ככל שיהיו יותר נכסים, כך תזרים המזומנים יגדל.

הפרה מתופעלת על ידי הרפתנים (מנהלי נכסים) והם פנויים לחפש את מקורות המימון לפרה הבאה.

בשנים הראשונות, הם התמקדו בהשקעות יזמיות על מנת להגדיל את ההון.

היזמים איתם בחרו להשקיע, היו אלו ששרדו את המשבר של שנת 2008 וכאלו שהשקיעו גם מכספם בעסקה. הם חיפשו שותף מקומי שמאתר נכסים, רוכש אותם, משביח ומוכר אותם ובחנו מה הניסיון שלו ומה האיתנות הפיננסית שלו.

כאשר יש ברשותנו עודף תקציבי גבוה, בזכות הנכסים שמגדילים את התזרים שלנו, נוכל לבצע שופינג בין הבנקים וגופים פיננסיים אחרים ולקבל הלוואות של עד 4% ריבית.

כך לדוגמא, הם לוו מהבנק M1 ₪ (במספר הלוואות שונות) בריבית שנתית של 3.5%.

המיליון ₪ הושקע בשלוש השקעות, שהניבו תשואה של 7% נטו, 3,000 ₪ בחודש.

הם החזירו הלוואות בחודש בגובה של K15 ₪.

כך גם ההכנסה הרצויה של ה- K35 ₪, גדלה לכדי K38 ₪ בחודש וכן הלאה.

דוגמא נוספת: כאשר למשפחה יש פער חיובי בין הכנסות להוצאות של K6 ש"ח, היא יכולה להחליט ש 3K ₪ ישמשו להחזר חודשי של הלוואות, לפרק זמן של 7 שנים וכך היא תוכל להכניס לפעילות בהווה עוד K300 ש"ח שיניבו לה תשואה.

מקץ 7 שנים, ההלוואה תיפרע והחוב יהפוך לתזרים.

עמית והגר הגיעו ליעד שלהם מוקדם ממה שהם ציפו ועזבו את מקומות העבודה שלהם.

כסף נהפך להיות המשאב המשפיע ביותר על האנושות, ולכן כולנו נהפכנו להיות עבדים לכסף.

אנו מחליפים את משאב הזמן במשאב הכסף.

הזמן הוא משאב מוגבל ואילו כסף הוא משאב לא מוגבל, לכן ערכו של הזמן, גבוה בהרבה מערך הכסף. מכאן שהחלפת זמן בכסף, זו עסקה לא טובה, בה בני אדם יוצאים מופסדים.

אם בזמן המוגבל של האדם, הוא יצליח לייצר מוצרים בעלי ערך אמיתי לאנשים אחרים, הוא יוכל לייצר שווי כספי גדול בהרבה מהחלפת הזמן שלו בכסף.

לדוגמא: אם מורה ילמד תלמיד אחד, הוא יקבל 100 ש"ח לשעה.

אם אותו מורה ילמד 20 תלמידים, על אותה שעה, יוכל להרוויח 500 ש"ח.

אם אותו מורה יערוך וובינר עם 1,000 תלמידים, שישלמו 10 ש"ח בלבד, על אותה שעה יוכל להרוויח 10,000 ₪.

כדי ש-1,000 אנשים ירצו לשמוע אותו, עליו לייצר ערך, שמגלם בתוכו הרבה עשייה, ידע פרקטי והשראה לאחרים.

במידה ויקליט את הוובינר, יוכל להמשיך לייצר הכנסות, על אותה שעה שכבר השקיע.

מי שיכוון עשייתו להשבחת הערך שהוא יכול לתת/ למכור, ירוויח הרבה יותר כסף בפחות זמן, בניגוד לעשיית כסף תמורת הזמן שלנו.

כל אחד יכול וצריך לפתח קו מחשבה יצירתי וחדשני, בכל מקום שבו הוא נמצא.

האחיזה במוכר ובידוע, הם המכשול של מנהלי חברות. (תזכורת: גם אנחנו, שמנהלים את עצמנו).

המנהלים מקדישים את רוב הזמן למשימות ולניהול השוטף, במקום להקדיש את זמנם לפריצת גבולות, יישום שינויים וחדשנות.

שעמום מאפשר לנו לעצור לרגע ממירוץ החיים ולהסתכל על החיים מזווית ראייה אחרת.

זמן זה יאפשר לנו למצוא פתרונות שלא חשבנו עליהם, לבעיות איתם אנחנו מתמודדים.

לכן הרשו לעצמכם ללכת לאיבוד במחשבות, במקום לראות עוד פרק בנטפליקס.

עשו טיולים באופן קבוע. שנו סביבה ואווירה.

אחת השיטות הידועות לניהול זמן הוא עיקרון פארטו. על פיו, כאשר יש לך מספר משימות לביצוע, ראשית בצע את אלו שתסיים בקלות ובמהירות. אלו יהיו 80% מהמשימות.

אח"כ יישאר לך זמן לביצוע המשימות המורכבות יותר.

-----

בישראל שיעור המחזיקים בדירה בבעלות ולא בשכירות הוא כ- 70%.

לקנות דירה למגורים בישראל הפך לאקסיומה של ממש, כמו לשרת בצבא, ללמוד תואר ראשון ולהתחתן.

מי שחיים בשכירות, יהיו אלו שידם אינה משגת לצבור הון עצמי מספיק לקבלת משכנתא משלימה.

דירה בבעלות אינה נכס, אלא נטל שמידי חודש מוציא מאיתנו כסף, בצורת קרן וריבית.

איש חכם ועשיר אמר: "אין אף מליונר שהתעשר מהבית היקר שבו הוא מתגורר. הוא קודם נהיה מיליונר ורק לאחר מכן קנה לעצמו בית יקר".

עליית הערך של הנטל בשוק, אינם מייצרים תזרים מזומנים לתא המשפחתי.

האלטרנטיבה תהיה לא לקבור את ההון העצמי שלו בנטל, אלא לנצל אותו לרכישת נכסים שיכניסו לו כסף.

כאשר הזוג ישתמש בהון שלו, כדי להרוויח ממנו עוד הון, החשיבה שלו תתפוס כיוון של משקיע ולא של שוקע.

חשיבה השקעתית, תיאלץ אותנו גם לחשיבה יזמית.

משקיע השוחה בבריכת הזדמנויות ההשקעה, חושב כל העת מאיפה יגייס את סכום הכסף הנוסף להשקעה הבאה.

----

מי פתח את השנה עם תכנית עבודה ?

אין עסק שיכול לצמוח בלי שתהיה לו תכנית עבודה.

נקבע ביומן פגישות זוגיות שבועיות, בהן נבצע חשיבה משותפת לגבי הדברים החשובים לנו ונחלום חלומות.

כדאי להתחיל מ 3-5 מטרות לשנה הקרובה.

כל מטרה יש לפרוט לפרטי פרטים, כדי להגדיר את השיטות בהם נפעל להשגתה.

מחלקים משימות וקובעים לוחות זמנים למימוש כל מטרה.

בסוף כל רבעון נפגשים, בוחנים את ההתקדמות ומכניסים תיקונים לרבעון הבא.

את המטרות נקבע לשנה הקרובה, לחמש בשנים הקרובות ולעשור הקרוב.

מנקודת המבט שלנו, השאיפה היא לקבל את הזמן שלנו בחזרה.

אנחנו חיים רק פעם אחת, אז למה לא לחיות את החיים הכי טובים שאתם יכולים לאפשר לעצמכם?

מדוע שלא נממש את עצמנו מקצועית רק כי אנחנו פוחדים ?

----

בעידן של יוקר מחיה עולה ושאיפה מתמדת לאיכות חיים גבוהה, בטווח הבינוני ארוך, נצטרך להגדיל את מקורות ההכנסה שלנו.

וורן באפט: אנשים עשירים משקיעים את הכספים שלהם ומבזבזים את מה שנשאר.

אנשים עניים מבזבזים את הכספים שלהם ומשקיעים את מה שנשאר.

השקעות הן לא פריווילגיה, אלא כורח מציאות.

צורת ההשתכרות של שתי משכורות לתא משפחתי היא צורה שלא נותנת מענה ראוי לאתגרי המאה ה21.

לצד הגדלת ההון, המודל גם צריך להגן על ההון המושקע. השמירה על הקרן חשובה מהרווחים עצמם. המשמעות היא, שקצב גידול ההון יואט, בשל בחירת השקעות בטוחות יותר עם תשואה נמוכה יותר.

ההגנה על ההון, תקבל משקל גדול יותר, מן ההגדלה שלו.

חשיבות ההשקעה הראשונה היא מנטלית, יותר מאשר פיננסית.

להשקיע זה תודעה, רצון ושאיפה לשפע גדול יותר.

סיכון ופחד צריכים לקבל פרופורציות ולהיות מנוהלים.

אם ינוהלו ולא ינהלו אותנו, נוכל לעשות מהלכים בקריירה, בהשקעות ובכל תחום מתוך שיקול מושכל ולא מפחד בלבד.

כלוב הזהב הוא בדרך כלל המכשול הגדול בדרך לשינוי, הוא מייצר נוחות והרגשה של מוגנות וביטחון.

אנחנו מקבלים החלטות באופן יותר שקול כשיש לנו פחות אילוצים של אין ברירה.

יזם שאינו טרוד בחשש הפרנסה, יכול להיות הרבה יותר פתוח לאפשרות לפרוח.

הרצון בשפע לא חייב להיות כספי, הוא יכול להיות לדוגמא, יום חופש אחד קבוע באמצע שבוע.

מי שהשכיל להגדיל את הונו במהלך השנים וממנו לייצר לעצמו הכנסות פאסיביות, שמכסות את הוצאות המחיה שלו, נמצא במצב תודעתי אחר לגמרי, ממי שמחשבותיו וסדר יומו עסוקים קודם כל בכיסוי הוצאות אלו.

רק מעטים נוטלים את ההגה, לפני שהמציאות מאלצת אותם ליטול אותו.

בהנחה שלרוב האנשים אין M6 ש"ח מונחים בעו"ש, אבל כן יש ברשותם הון גלוי וסמוי של בין 1-3 מיליון ₪, המשימה שלהם תהיה, להגדיל את ההון העצמי ע"י השקעות עד ליום בו יצברו M6 ₪.

בכל התקופה של הגדלת ההון, לא נשתמש ברווחים בחיים הרגילים שלנו, עד ליום בו ההון העצמי שלנו יגיע ל-M6 ₪.

כל הכספים שיחזרו מההשקעות, ישמשו להחזרת הלוואות נוספות, עימן יירכשו נכסים נוספים שיעזרו להגדיל את ההון.